איך מתמודדים עם הפרעת דרמיטלומניה?

האם אתם מוצאים את עצמכם לעיתים קרובות מחטטים ללא הרף בעור שלכם, יוצרים פצעים ולא מסוגלים להתנגד לדחף, למרות המאמצים שלכם להפסיק? אם כן, ייתכן שאתם מתמודדים עם מצב המכונה דרמיטלומניה, מצב הקשור להפרעה טורדנית כפייתית. זה לא רק הרגל רע או חוסר כוח רצון; זהו מצב פסיכולוגי מוכר המשפיע על אינספור אנשים ברחבי העולם. על ידי שפיכת אור על הפרעה לא מובנת זו, אנו מקווים להעלות את המודעות ולעודד הבנה וחמלה עבור אלה החיים עם דרמטילומניה. במאמר זה נגדיר את הדרמיטלומניה, נסביר את תסמיניה ואת השפעתה על הדימוי העצמי ונציע אסטרטגיות טיפול אפשריות.

מהי הפרעת דרמטילומניה?

הפרעת דרמטילומניה היא מצב פסיכיאטרי המסווג תחת הפרעות טורדניות כפייתיות הנמצאות במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5). הפרעה זו מאופיינת בחיטוט חוזר בעור המוביל לנגעים ולמצוקה משמעותית. מטופלים חווים לעתים קרובות מתח גובר לפני חיטוט בעור ולאחריו תחושת הקלה או סיפוק. ההפרעה מתקיימת לעיתים קרובות יחד עם הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה כפייתית טורדנית (OCD).

תסמינים של הפרעת דרמטילומניה

אנשים המתמודדים עם הפרעת דרמטילומניה יוצרים לעיתים קרובות נגעים בעור ופצעים, אשר עלולים להזדהם. התנהגויות אלה בדרך כלל אוטומטיות ומתרחשות ללא מודעותו של האדם.

הדחף לחטט בעור הוא בדרך כלל כל כך אינטנסיבי שקשה לאדם להפסיק אותו או להתנגד לו. אין זה נדיר שאנשים אלה מבלים כמויות משמעותיות של זמן בחיטוט, וזה מוביל לבעיות יום-יומיות בתחומים שונים של החיים, כמו המצב הנפשי, הזוגיות ובכלל על איכות החיים.

כיצד הפרעת דרמטילומניה יכולה לפגוע בדימוי העצמי

החיטוט המתמיד והנזק הפיזי הנובע מכך, כגון צלקות וכאבים, עלולים להוביל לבעיות דימוי עצמי חמורות. מכיוון שהסובלים מכוונים לעיתים קרובות לפנים, לידיים ולזרועות שלהם – אזורים שבדרך כלל חשופים לאחרים – זה יכול לגרום להם להיות מודעים מאוד לעצמם ולהוריד להם את הביטחון העצמי. הסטיגמה החברתית והבושה הקשורות להשלכות הנראות לעין של דרמטילומניה יכולות לדרדר עוד יותר את ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלהם, מה שעלול לגרום להם לסגת מפעילויות חברתיות או מיחסים בין-אישיים.

יתר על כן, האופי החוזר ונשנה של ההפרעה, חוסר היכולת להתנגד לדחף והחרטה שלאחר מכן יכולים גם לתרום לרגשות אשמה, מבוכה וכישלון, ולהשפיע לרעה על הדימוי העצמי של אדם.

כיצד מטפלים בהפרעת דרמטילומניה

דרמטילומניה היא מצב שניתן לטפל בו, והגישה הטיפולית כוללת לעתים קרובות שילוב של פסיכותרפיה, תרופות ואסטרטגיות לעזרה עצמית. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא הטיפול הפסיכולוגי הנפוץ ביותר, במיוחד סוג מסוים של CBT שנקרא אימון בהיפוך הרגלים (HRT). HRT מסייע למטופלים לזהות את הטריגרים לחיטוט בעור ומלמד אותם אסטרטגיות התמודדות והתנהגויות חלופיות לניהול הדחפים.

במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בתרופות כדי לטפל בהפרעה, במיוחד כאשר היא מתקיימת יחד עם מצבים נפשיים אחרים. מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) ניתנים לעיתים קרובות כדי להפחית התנהגויות כפייתיות טורדניות ולטפל בתסמיני דיכאון קשורים.

טיפים

בעבור אנשים הסובלים מדרמטילומניה, טיפול עצמי הוא חלק חיוני בטיפול בהפרעה. הנה כמה טיפים:

• פנייה לעזרה מקצועית: התייעצו עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש לקבלת תוכנית טיפול מקיפה שתכלול פסיכותרפיה ואולי גם תרופות.
• חינוך עצמי: הבנת ההפרעה יכולה לעזור להפחית את הסטיגמה הקשורה וליצור סביבה תומכת.
• ניהול טריגרים: זיהוי וניהול טריגרים יכול לעזור לשלוט בהתקפים של חיטוט בעור.
• הצטרפות לקבוצת תמיכה: אינטראקציה עם אחרים שעוברים את אותן חוויות יכולה לספק תמיכה רגשית וטיפים מעשיים.
• תרגול טכניקות הרפיה: מתח לעתים קרובות מחמיר את התופעה. טכניקות כמו נשימות עמוקות, יוגה ומודעות עצמית יכולות לעזור לנהל את רמות הלחץ.

לסיכום

החיים עם דרמטילומניה יכולים ללא ספק להציב סדרה של אתגרים ייחודיים ולעיתים קרובות ליצור דימוי עצמי נמוך. עם זאת, חשוב לזכור כי הפרעה זו, כמו רבות אחרות, ניתנת לטיפול בעזרת התמיכה הנכונה, טיפול, ואסטרטגיות אישיות. פנייה לעזרה מקצועית, חינוך עצמי וזיהוי וניהול טריגרים יכולים להפחית באופן משמעותי את התקפי חיטוט העור. יתר על כן, מציאת נחמה בקבוצות תמיכה ותרגול טכניקות להפגת מתחים יכולים לשפר מאוד את מנגנוני ההתמודדות שלכם. זכרו, כל צעד, קטן ככל שיהיה, לקראת הבנה וניהול של הפרעה זו הוא ניצחון. כל צעד מקרב אתכם להחזרת השליטה על ההתנהגויות שלכם ולבנייה מחדש של הדימוי העצמי שלכם.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.